כאב ממושך לאחר ניתוח
כאב ממושך לאחר ניתוח מהווה בעיה קלינית חשובה שאינה מוכרת ברובה, הגורמת מצוקה וגורעת מאיכות החיים.
ברוב המקרים כאב הוא חלק בלתי נפרד מתהליך החלמה לאחר ניתוח. התקופה המיידית לאחר הניתוח מתאפיינת בכאב באזור הניתוחי. תנועה או נגיעה באזור הפצע, ואף נשימה ושיעול מגבירים כאב, ובאזור הפגוע וברקמות הסובבות ישנה רגישות יתר. אולם, יש דרכים להתמודד עם הכאב, באמצעות משככי כאבים מסוגים שונים ובעוצמות שונות, בהתאם לסוג הניתוח ולעוצמת הכאב.
מצבים שבהם החתך מחלים וגם הרקמות, אבל הכאב לא חולף איתם, הם מצבים שבהם התפתחה דלקת או שנפגעו עצבים פריפרים, והשיקום קשה יותר מהרגיל. יש אף שהכאב הופך לכרוני ולמעשה הופך לבעיה עצמה. כ-10-15% מהמנותחים יסבלו מכאב ממושך לאחר ניתוח, הנמשך לפחות 3 חודשים.
כאב דלקתי ונוירופתי לאחר ניתוח
כאב שמקורו בדלקת גורם לכאב אקוטי לאחר ניתוח. עד שהדלקת תחלים, הכאב ימשיך ואיתו תגובה מוגזמת למסרים סנסורים נורמליים. רגישות המערכת חוזרת לנורמה והכאב חולף כשהדלקת מאובחנת ומטופלת, ובמידה ואין פגיעה בעצבים פריפרים. כאב עצבי שלאחר התערבויות ניתוחיות (ובמיוחד
ניתוחי דופן בית החזה, שד, כיס המרה ותיקוני בקע מפשעתי), משמעו שהעצבים נפגעו במהלך הניתוח ומרכיב נוירופתי של הכאב התפתח גם בהיעדר גירויים מזיקים או דלקת פריפרית מתמשכת. זהו אינו מצב נדיר. מעל 70% מן המנותחים העוברים ניתוחי דופן בית החזה או שד, סובלים מכאב עצבי באזור הניתוח. הכאב העצבי עשוי במקרים רבות להיות עצמוני, קבוע או התקפי ובעל אופי "שורף", "הבזקי" או "מושך".
הטיפול בכאב ממושך לאחר ניתוח
ככלל, הטיפולים בכאב ממושך לאחר ניתוח נחלקים לשניים:
טיפול תרופתי יעיל בכאב עצבי הם התרופות נוגדות הדכאון, נוגדות הפרכוס והאופיואידים.
טיפולים פולשניים:
- גירוי חוט השדרה (spinal cord stimulation) במטרה לחסום הולכת הכאב אל המוח.פעולה פשוטה יחסית ומדויקת.
- חסימות עצביות שנועדו לאבחן את המקור או הגורם לכאב.
- השתלת משאבות מורפין תוצע רק לחולים בהם כל האמצעים שנמנו עד כה לא הועילו.