כיצד משפיע הגיל על הכאב?

מאמר זה, שנכתב במקור על ידי פסיכולוג המתמחה בכאב, בוחן את תפקיד הגיל כפי שהוא קשור להתפתחות חברתית ופיזיולוגית, עיבוד קוגניטיבי ומיומנויות התמודדות.

כאב אצל מבוגרים

ההערכה והטיפול בכאבים חוזרים אצל מבוגרים (מעל גיל 65), מציבים אתגרים מיוחדים עבור המטפלים. במהלך 30 שנות עבודתי, הערכתי וטיפלתי במספר לא מבוטל של חולי כאב מבוגרים. עכשיו, אני בקטגוריה של "מבוגר" שחי עם כאב חוזר על בסיס יומי. החוויה הזאת לא מעניקה לי שום תובנה מיוחדת, אבל אני "מתאמן במה שאני מטיף לו". הניסיון שלי כפסיכולוג כאב לימד אותי לא להכליל יתר על המידה או לשייך מבוגרים לאותה קבוצה רק בגלל הגילאים הדומים. נהפוך הוא, מצאתי שונות ניכרת בקרב אוכלוסיית הכאב הקשישה. כל חולה מבוגר מציג כישורי התמודדות ייחודיים, היסטוריה ומיומנויות אינטלקטואליות שיש לקחת בחשבון כאשר הם נבדקים ומטופלים.

המספרים גדלים

צמיחתם של מחקרים, המתמקדים במבוגרים, גדל במידה ניכרת במהלך שני העשורים האחרונים. צמיחה זו יכולה להיות מוסברת, בין השאר, על ידי מספר גדל והולך של מבוגרים מעל גיל 65, המהווים כיום כ -10% מכלל האוכלוסייה בארה"ב. על פי מפקד האוכלוסין של ארה"ב, מבוגרים הם המגזר הגדל במהירות הגבוהה באוכלוסייה, עם ממוצע של 10,000 אנשים שהגיעו לגיל 65 כל יום . עד שנת 2030, אנשים מבוגרים ייצגו 20% מכלל האוכלוסייה, או 72 מיליון בני אדם.

חיים ארוכים יותר תורמים גם לריבוי מצבים כרוניים. על פי המרכז לבקרת מחלות ומניעתן, מעל לשני שלישים מהאמריקאים המבוגרים סובלים ממצבים כרוניים מרובים, והטיפול בתנאים אלה מהווה 66% מתקציב הבריאות הכולל.

בנוסף, מעריכים כי בין 60% ל -75% מהאנשים מעל גיל 65 מדווחים על כאב מתמשך. נמצא כי שכיחות הכאב עולה עם הגיל וכי נשים נוטות יותר מהגברים לדווח כאב מתמשך. בסקר אירופי נמצא שרוב המבוגרים מתארים את כאבם כמתון (60%) ואילו 25% מתארים אותו כחמור.

השפעת כאב על מבוגרים

לכאב הכרוני באוכלוסייה המבוגרת יש השפעה רחבה על מגוון בעיות, כולל מגבלות פעילות, בעיות שינה ומצב רוח.

פעילות ופעילות גופנית

הגבלת הפעילות עקב הכאב היא תגובה אינסטינקטיבית טבעית, אך במקרה של כאב מתמשך, היא הופכת לאסטרטגיה לא יעילה שיכולה לגרום לכאב נוסף . בפועל, מציאת פעילות מתאימה לכל מטופל היא מטרה עיקרית בטיפול.

לעתים קרובות יכול להיות מאתגר למצוא פעילויות שבהן מטופלים מבוגרים מרגישים נוח לבצע. בדרך כלל, המשוכה הגדולה ביותר להתגבר עליה היא הפחד ליפול. בנוסף לכך, ככל שחולים מבוגרים יורידו את רמת הפעילות שלהם, הם יעלו במשקל, דבר שיגרום לפגיעה ברמת הזריזות שלהם ויגרום לפחד מנפילה. עליה במשקל תביא ללחץ נוסף על הברכיים, הירכיים והגב, ולעתים קרובות עלולה לגרום לכאב נוסף.

מלבד הליכה, הפעילות היחידה שאני ממליץ עליה בחום למטופלים שלי היא פעילות גופנית במים חמים. צורה זו של פעילות מסירה את הפחד מפני נפילה ומפחיתה את הלחץ על המפרקים, וזה חשוב במיוחד אם החולה סובל מעודף משקל. בדרך כלל אני ממליץ למטופלים להתחיל בהליכה בבריכה במים עמוקים עד המותניים ולעבוד ברמות עמוקות יותר, מה שמגביר את ההתנגדות ובונה כוח. ברגע שהם מגיעים לרמה של נוחות ועוצמה מוגברת, הם יכולים ללבוש חגורת ציפה, המאפשרת להם ללכת או לרוץ בתוך מים עמוקים. בסופו של דבר, הם יכולים לעבור גם שיעור–אימון המיועד למבוגרים, אשר מספק את היתרון הנוסף של תמיכה קבוצתית.

בכיתה בה אני לומד אני מקדיש לפחות 10 דקות לפני ואחרי למתיחות במים. היתרון העיקרי של מים חמים הוא שזה מרגיע את השרירים, אשר מאפשרים לשריר להימתח יותר. הבריכה בה אני משתמש שומרת על טמפרטורת המים סביב 90 מעלות פרנהייט (32 מעלות צלזיוס), אשר אני מוצא כמושלמת. עבור חולים חמורים יותר, פיזיותרפיה בבריכה חמה מומלצת.

כאב ושינה

כאב ובעיות שינה נפגשים לא אחת. בחולים מבוגרים עם כאבים מתמשכים יש סיכוי גבוה פי שניים לדווח על בעיות שינה. נמצא כי 42% מהחולים בגיל העמידה עם כאב מתמשך, חווים מניעת שינה כרונית התורמת לעייפות בשעות היום שלאחר מכן ולחוסר פעילות.

בנוסף, מבוגרים מייצרים פחות מלטונין, אשר משפיע על הרגולציה של מחזורי שינה . מומחי רפואה בשינה מאמינים כי רמות נמוכות יותר של מלטונין בקרב מבוגרים הם הסיבה להקטנת זמן השינה בקרב מבוגרים מעל גיל 70.

מצבי רוח

רוב החולים הסובלים מכאב כרוני נמצאים בסיכון לדיכאון. דיכאון חמור בקרב מבוגרים עם כאב מתמשך נע בין 19% ל -28% . למרות שהנתונים הללו נראים משמעותיים, לא כל חולי הכאב המבוגרים יותר מדוכאים.

מצאתי בעבודתי כי חולים מבוגרים רבים, גברים ונשים כאחד, בדרך כלל ממעיטים לדבר על הסימפטומים שלהם. כשאני דן בכאב ובדיכאון עם המטופלים הבוגרים שלי, אני אשתמש במטאפורה של סוס וכרכרה – מה שעושה אחד, השני יבואו בעקבותיו. בספרות המקצועית ישנם יחסים הדדיים בין כאב ודיכאון בקרב מבוגרים, כאשר הכאב מנבא עלייה בדיכאון ובדיכאון לחיזוי עליות בכאב.

למרבה הצער, הגישה לטיפול בבריאות הנפש למבוגרים עם כאב, היא קשה מאוד ונמצאה עלייה בבעיות בריאות הנפש עם העלייה בגיל..

שינויים פיזיים – שינוי בתפיסת הכאב

שינויים גופניים אצל מבוגרים יכולים להשפיע על תפיסת הכאב. ממצאי מחקרים אחרונים מאשרים כי ההזדקנות קשורה לשינויים במבנה, בתפקוד ובכימיה של מערכת העצבים, שמשפיעים באופן ישיר על תפיסת הכאב.

עדויות אחרונות מראות כי מבוגרים תופסים בצורה ייחודית את הכאב. כפי שצוין קודם לכן, מבוגרים נוטים להמעיט בסימפטומים ככאב בהשוואה לתסמינים של מצבים רפואיים כרוניים אחרים. יש לזכור כי רבים מן החולים המבוגרים יותר (אלה שנולדו לפני 1945) הם מתוך דור שחווה מלחמת עולם ומשבר כלכלי גדול. לדעתי, לחוויות אלו הייתה השפעה עמוקה על יכולתם של אנשים אלו להתמודד עם מצוקות; זה לא היה מקובל חברתית לדבר או להודות שאתה חי עם כאב. בנוסף, ישנן ראיות המצביעות על כך שקבלת הכאב כ"נורמטיבית לגיל " עשויה לפעול כחיץ פסיכולוגי או מנגנון הגנה בכדי לנטרל את התגובה הרגשית הקשורה לחווית הכאב.

תפקידה של הרפואה

ככל שאנו מתבגרים, אנחנו גם מסתמכים יותר על תרופות – הן תרופות מרשם והן ללא מרשם, בכדי לשמור על איכות החיים. מחקרים אחרונים מצביעים על כך שמבוגרים לוקחים בין 5 ל 8 תרופות מדי יום, כאשר 12% -39% לוקחים יותר מ 9 תרופות שונות מדי יום.  אם מגמה זו תימשך, מספר החולים המבוגרים הנוטלים תרופות מרובות יגדלו כמו דור הבייבי בום.

השימוש בתרופות ללא מרשם גם הסלים באוכלוסייה המבוגרת. מבוגרים מעל גיל 65 מייצגים כ -12% מהאוכלוסייה, אך משתמשים ב -40% מכלל התרופות ללא מרשם. מגמה זו של ריפוי עצמי עלולה להיות בעייתית עבור מבוגרים המתמודדים עם כאב כרוני. שילובים של תרופות מרשם וללא מרשם (כלומר, acetaminophen, ibuprofen, naproxen) בקרב האוכלוסייה המבוגרת נמצאות בעלייה, עם הערכות מסוימות המגיעות ל -20%.

שינויים פיזיים משפיעים על הקליטה

ככל שאנו מתבגרים, תהליך קליטת התרופות על ידי הגוף, משתנה.  נטען כי ההזדקנות קשורה לעמידות מופחתת לתרופות עקב ירידה בתנועתיות במערכת העיכול ובזרימת הדם. בנוסף, קיימים שינויים במסת השריר ועלייה בשומן הגוף, חילוף חומרים איטי יותר עקב ירידה בכמות הדם, הכבד ומסת הכבד , וכן הפחתת הפרשות עקב ירידה בתפקוד הכלייתי. יש גם הוכחות לכך ששינויים מולקולריים המתרחשים עם ההזדקנות עשויים להיות קשורים לרגישות הקולטן למספר סוגי תרופות.

עבור מבוגרים אשר חווים בעיות בריאותיות רבות, כולל כאב, ההשלכות של תוצאה בריאותית שלילית ניכרות. לכן, אני תמיד ממליץ למטופלים המבוגרים שלי לעבוד בשיתוף פעולה הדוק עם הרופאים שלהם בכדי לסדר את נטילת התרופות, כולל שימוש בתרופות ללא מרשם.

טיפול התנהגותי בקרב מבוגרים

טכניקות טיפול התנהגותיות מתאימות למבוגרים, בתנאי שהם לא מבולבלים ושהזיכרון שלהם לא נפגע.

חולה אחד שלי, גבר בן 85, עסק בחקלאות, למרות ההתמודדות עם רמות מתונות של כאב מתמשך ובעיית שינה משמעותית. חשוב לציין שהוא היה אדם בעל מוטיבציה גבוהה, שהיה פתוח לחוויות חדשות. הוא רצה עוד ועוד טיפולי הרפיה, כי הרגיש שאלה נתנו לו יותר שליטה על הכאב שלו ושיפרו את שנתו.

גורם נוסף שיש לקחת בחשבון עם מבוגרים הוא הנטייה לדאגה, מה שמביא לרמה גבוהה יותר של עוררות פסיכו–פיזיולוגית. אם המטופל שלך קר בגפיים, עם שינויים בצבע אפשרי, ביופידבק טמפרטורי עשוי להיות מצוין.

תמיכה חברתית ותפיסת כאב

תפקידה של התמיכה החברתית בסיוע למטופלים להתמודד עם כאב כרוני, חשוב לא פחות עבור מבוגרים מאשר עבור צעירים. התמיכה החברתית שונה בתבנית ובתפקוד משום שהם מדווחים על פחות חברים ותומכים חברתיים בהשוואה למבוגרים צעירים.

בנוסף, מבוגרים מדווחים כי תחושת רווחה רגשית קשורה עם כמה חברים קרובים יותר מאשר חברים רבים או רשת חברתית רחבת תמיכה. ירידה זו בגודל של רשת התמיכה החברתית של אחד עשוי להיות בין היתר, בשל כמות האנרגיה שהושקעה בשמירה על רשת גדולה של חברים. בנוסף, ככל שאנו מתבגרים, אנו נוטים להיות יותר סלקטיביים בחברויות שלנו. במקרים מסוימים, תמיכה חברתית היא קריטית עבור אנשים מבוגרים שחווים כאב מתמשך. ככל שאנו מתבגרים, אנו מסתמכים על אחרים כדי לעזור עם פעילויות היומיום, תחבורה, ניטור בעיות בריאות, כולל תרופות.

בעיות קוגניטיביות

ההשפעה של אובדן זיכרון או דמנציה היא שיקול חשוב כאשר מטפלים במבוגרים אשר חיים עם כאב מתמשך. 30% עד 50% מהמבוגרים שאובחנו עם דמנציה חווים כאב מתמשך. כאשר משלבים דמנציה וכאב, מספר התנהגויות יכולות להתרחש, כולל תוקפנות, תסיסה ובלבול. בנוסף לכך, תפיסה מוטעית נפוצה של מבוגרים עם דמנציה היא שהם חווים פחות כאב, עלולה לגרום לחוסר הערכה וטיפול בכאב.  מחקרים מראים כי אנשים מבוגרים עם דמנציה חווים כאב שונה, אך התפיסה של חומרת הכאב אינה משתנה.