מרפאת כאב

"החכם אינו מחפש הנאה, אלא חוסר כאב בלבד", אריסטו

מיליון איש בישראל מאובחנים כסובלים מכאב כרוני, המוגדר ככאב המתקיים 6 חודשים ברציפות.

 

מהי רפואת כאב?

התפיסה היסודית בנוגע לכאב היא כי לכאב יש תפקיד חשוב בהישרדות האנושית. הוא מסמן לנו איפה בגופנו מתחולל תהליך שעלול להזיק לנו, ומטריד את מנוחתנו כדי שנידרש לטפל בו או להימנע ממנו. כך, ילד שמכניס את ידו לאש, ילמד לא לעשות זאת בשנית בזכות הכאב שהפעולה תסב לו.

אם נחוש בכאב מטריד לאחר שבר באחד מאיברי גופנו, הכאב ימנע מאיתנו תזוזה וכך יאפשר למקום להחלים. אם נחוש כאב פנימי, נבקש מרופא לבדוק את מקורו וכך אולי נגלה מחלה שגורמת לכאב. הטיפול בכאב, אם כן, כפי שנהוג היה לחשוב, הוא לטפל במקור הכאב. אולם, לפני מספר עשורים, החל רופא מרדים בשם פרופ' ג'והן בוניקה, לחקור את הנושא הכאב, והבין כי הטיפול בכאב אינו מקבל תשומת לב ראויה וכי הוא למעשה מערכת שלמה בעלת השפעות נרחבות על הנפש ועל הגוף כאחד.

כאב חד וכאב כרוני (מתמשך)

אחת ההבנות שקידמו באופן ממשי את ההתייחסות לנושא הכאב, הייתה החלוקה של הכאב לשני סוגים עיקריים: הכאב החד, זה המוזכר למעלה, והכאב הכרוני, המתמשך. הסוג האחרון עובר תהליך של קיבוע במערכת העצבים המרכזית ולמעשה אין יחס בין עצמת הפגיעה לבין עוצמת הכאב. המנגנונים הפיזיולוגיים שאמורים לפעול להגנה על הגוף, פועלים כעת כנגדו. פעילות יתר
של המערכת הסימפתטית גורמת לכאב עז שאין לו כל קשר לתהליך של החלמה ולמעשה אינו חולף. ישנו גם סוג כאב המשלב בין החד למתמשך. 
פגיעות רבות אשר מתאפיינות בכאב, למעשה בלתי ניתנות לריפוי על ידי הרפואה, בעיקר משום שמקורן אינו ידוע ולא ניתן להתחקות אחריו. בנוסף, חולים סופניים שונים, כמו חולים אונקולוגיים, סובלים כאב בל יתואר והדרך היחידה היא לטפל בסבל, גם אם לא במקורו.

 

70 מומחים לכאב על מיליון סובלים מכאב

בלימודי הרפואה עדיין אין התייחסות מיוחדת לכאב, אלא כאל תסמין. בשנים האחרונות החלה להסתמן מגמה של שינוי בהתייחסות, ובבתי ספר לרפואה שונים בעולם נפתחה התמחות מיוחדת לכאב. רק כשמדברים על מיליון ישראלים שסובלים מכאב כרוני (מעל שישה חודשים ברצף), 70 רופאים המגדירים את עצמם כמומחים לטיפול בכאב, נראה כמו מספר כל כך לא הולם את המציאות. התוצאה היא כי חולים רבים לא מקבלים טיפול הולם, ובוודאי לא בפרק זמן סביר.

 

מה מציעה מרפאת כאב?

טיפולים תרופתיים – נחלקים בעיקר למשככי כאבים מהקבוצה של משפחת המורפין, ואלה הנמנים על קבוצת נוגדי הדלקת. שניהם יכולים לסייע במקרים של כאב חד ובמקרים של כאב כרוני, ולכל אחד מהם חסרונות ויתרונות משלו.

טיפולים פולשניים – היכולת לטפל בכאב עצמו באמצעים שהם מעבר לאמצעים תרופתיים, שינתה את איכות חייהם של רבים ואת ההתייחסות הבסיסית לכאב. אחת מהאחראיות לשינוי זה הייתה ההרדמה האזורית, המשתקת את ההעברה העצבית מהאזור אותו מבקשים להרדים, לעמוד השדרה. ההרדמה האזורית פתחה בפני רפואת הכאב חלון אפשרויות חדש לטיפול בכאב ולמעשה רבים מהטיפולים הפולשניים בכאב מתבססים עליה:

* הזרקות לטיפול בכאבי שרירים

* חסימה עצבית של הולכת הכאב

*שינוי הולכה עצבית (אפשר גם בטיפול)

הבחירה בטיפול במתאים נעשית לפי מכלול של נתונים, ביניהם אבחון של סוג הכאב ומיקומו, מחלות רקע, אפשרויות אחרות שמעמידה הרפואה לטיפול בכאב או במקורו ושיקולים רפואיים נוספים.

חדש במרפאה: מהיום טיפולים פולשניים בהסדר עם כל קופות החולים